סגור

x

דף הבית  > חדשות

פערי ענק בין תלמידים יהודים לערבים בלימודים-לימודי מדעים בקריסה

בואו לא נתמקד בנתוני ה-OECD והירידה הניכרת בלימודי מדעים שכלם מדברים עליה, על זה אפשר לקרוא בכתבה הקודמת שלנו. אנחנו יותר נזכיר כאן את הפער שנפתח בין מגזר הערבי ליהודי וננסה להסביר את המצב.

 

הקמנו פעילויות שונות בבתי ספר במגזר הערבי כאחד הפרויקטים לתמיכה ועזרה לתלמידים בבחירת נושא לימוד המתאים עבורם באקדמיה. הגענו בעיקר לחטיבות י"א עד י"ב, תכנית כללה בעיקר הרצאות וייעוץ לתלמידים. כאשר במהלך הפעילות אספנו הרבה אינפורמציה על המכשולים המשפיעים על הצלחת קליטת סטודנטים מגזר ערבי במוסדות האקדמיים. נוכחותנו בבתי ספר עזרה לנו להבין כמה חשוב להיות באינטראקציה ישירה עם התלמיד ובמיוחד במגזר הערבי.

הצלחנו לשפר המון נקודות שיעזרו בעתיד לתלמיד בבחירת הנושא ומקום לימודים המתאמים. 
התכנית נועדה לאתר את צרכיהם וציפיותיהם לשילוב מוצלח יותר בעתיד, במיוחד תלמידים אשר יחושו פחות מתמצאים בחיפוש אחר העתיד עשויים לשפר את יכולותיהם ולקבל החלטות יותר חכמות בעתיד.


מתוך ימי הכוון שלנו בבתי ספר במגזר הערבי.


השכלה גבוהה נחשבת לאחד האמצעים החשובים לניעות חברתית-כלכלית בחברות מודרניות. מהסקירה עולה שמאז קום המדינה חלה עלייה משמעותית ברמת ההשכלה של האוכלוסייה הערבית. עם זאת, עדיין יש פערים בין האוכלוסייה הערבית והיהודית בממוצע הציונים בבחינות הבגרות.

 


על פי מועצה להשכלה גבוהה, 2014- עד שנת 2019 ישנה עליה קלה באחוז הקבלה במגזר בערבי, בעיקר בקרב המכללות.


קבלה ללמודים:



נתונים מ-2014 על פי מועצה להשכלה גבוהה.

בראיון שלנו עם סטודנטים מתארים שונים מספרים על הקשיים והצפיות ללמודים אקדמיים, המסקנה היא עד משמעית-הלימודים בשנה הראשונה קשה ביותר עבור תלמיד ערבי מפני שהם נאלצים להתמודד עם הלימודים החדשים ללא המיומנויות הנדרשות. זהו כישלון משמעותי של בתי הספר התיכוניים האמורים להכשיר את התלמיד ללימודים האקדמיים. ראינו שחלק גדול מבתי הספר הערביים מתחרים ביניהם בהשגת תעודת בגרות שלמה ורואים בכך יעד מרכזי, מבלי להדגיש את איכותה ומבלי להכשיר את תלמידיו במיומנויות הנדרשות ללימודים אקדמיים. נכון שיש חלק מהתלמידים מצליחים יותר מהשאר, אבל חוסר משאבים ופעילויות של בית הספר להתמודדות עם כל השכבות של התלמידים משאיר אותו עם מספר מוגבל של תלמידים העוברים הצלחה לשלב האקדמיה. על פי מועצה להשכלה גבוהה,2014, תחומי לימוד מועדפים אצל מגזר הערבי:

 

  • התחומים בהם אחוז הסטודנטים הערבים מתוך כלל הסטודנטים בתחום גבוה במיוחד - רוקחות (42%), סיעוד (36%), חינוך (%25) ורפואה (22%).
  • בתחומים מסוימים שיעור ההשתתפות של המגזר הערבי נמוך במיוחד: הנדסה (6%)*, עסקים וניהול (%5), חקלאות (3%).

* למעט הנדסה אזרחית, כימית וחומרים – כ-12%

 

כמו שהוסבר למעלה, ישנה הצלחה גדולה בקבלה ללמודים אקדמיים, אבל הצלחה זו לא מתורגמת אחר כך בהמשך הלימודים, כאן זהינו שתי בעיות גדולות: 1- אחוז גדול של תלמידים מהמגזר הערבי נושרים אחרי שנה-שנתיים מתחילת הלימודים. 2- אלה שממשכים לא מגיעים להישגים אחרי תואר ראשון בשוק העבודה או האקדמיה.

 

 הצלחה רגעית.


בוגרי תואר ראשון:

 

  • שיעור בוגרי תואר ראשון במגזר הערבי מכלל הבוגרים נמוך יחסית ועומד על כ-9% בלבד.
  • השיעור הנמוך יחסית של בוגרים ושל תלמידי שנה א' מגלם, למעשה, תופעה נרחבת יחסית של נשירה וגרירת לימודי התואר הראשון.
  • שיעור הנשירה במעבר משנה א' ל-ב' עומד על כ-%15 (לעומת כ-11%במגזר היהודי).
  • רק כ- 36% מהסטודנטים הערבים מסיימים את לימודיהם בזמן התקני לתואר (לעומת כ-53% מהסטודנטים היהודים).

 

 

בעיות אפשריות:

  • מתוך ימי פעילות שלנו בבתי ספר, זהינו שאחת בעיות הגדולות של התלמידים זה חוסר מודעות חמור על האפשריות הנמצאות בעולם האקדמיה וזה כולל:
  • מידע על מקצועות לימוד.
  • נוהל של מוסדות אקדמיים וזכויות שלהם.
  • התפתחות במקצוע ומה מצפה להם בעתיד.
  • חלק גדול מתלמדי מגזר הערבי יש להם בעיות שפה, לכן זה מוביל לאחת הסיבות של חוסר מיומנות בחיפוש מידע רלוונטי במוסדות אקדמיים/אינטרנט/ייעוץ/ועוד שירותים שמגיע להם.
  • יועצים במוסדות האקדמיה כנראה לא עומדים בלחצים מבחינת מספר תלמידים הפונים אליהם לכן לא מקדשים להם מספיק זמן בהבנתם. רוב היועצים עובדים לפי שאלונים כלליים ולא לפי סיטואציות מיוחדות לתלמיד.

 

התפתחות בהשכלה גבוהה-מגזר ערבי-סיבות:

 

  • בעשור האחרון מתעצמת מגמת העלייה במס' הסטודנטים הערבים מישראל הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בחו"ל.
  • מוערך כי בשנת 2008 למדו בירדן כ-400,5 סטודנטים ערבים מישראל, רובם גברים (כשני שליש). מדובר בסטודנטים בעלי נתוני כניסה גבוהים בממוצע לאוכלוסייה הערבית בישראל.
  • המקצועות המבוקשים הם – רפואה, רוקחות ומקצועות העזר הרפואי.
  • המניעים העיקריים ללימודים בחו"ל - תנאי הקבלה למוסדות בישראל (כולל מגבלת גיל) וקשיי ההסתגלות בקמפוסים בישראל - שפה ותרבות.
  • כמו כן, הקרבה הגיאוגרפית מהווה יתרון לעומת מדינות אחרות בחו"ל.
  • ככלל, הלימודים בירדן או בחו"ל נחשבים לברירת מחדל. הסטודנטים היו מעדיפים ללמוד בישראל אם היו מתקבלים.



    על פי מועצה להשכלה גבוהה, פחות תלמידים ערביים מגיעים למעלה.



לסיכום: החסמים העיקריים בהשתלבות תלמידי מגזר הערבי באקדמיה:
 

נתוני כניסה:

  • היעדר מידע, ייעוץ והכוונה קדם אקדמיים.
  • זכאות לבגרות וציון הפסיכומטרי.
  • פערי ידע בשפה העברית והאנגלית: מתקשים ללמוד לבחינות, לקרוא ולהבין טקסטים בעברית ובאנגלית, לכתוב עבודה אקדמאית, להכין רפרט בעל פה ויותר מכל - להתמודד עם עומס המטלות במהלך שנת הלימודים.
  • פערים במיומנויות למידה.
  • שיעור השתתפות נמוך במכינות קדם אקדמיות.


חסמים נוספים:

  • היעדר נגישות פיזית בתחבורה ודיור.
  • היבטים תרבותיים וחברתיים: רוב הסטודנטים הערבים לא משתתפים בפעילויות מפני שהם מרגישים דחויים ולא רצויים ע ל ידי הסטודנטים היהודים.
  • חסם כלכלי: מלגות לסטודנטים הערבים היא בעיה ארצית. ישנן קרנות מלגות מקומיות מעטות המיועדות לסטודנטים הערבים במוסדות להשכלה הגבוהה בישראל. כמו כן, הסטודנטים הערבים בדרך כלל אינם נכללים בתוכניות סיוע מיוחדות המיועדות לקדם אוכלוסיות חלשות. על כן נאלצים הסטודנטים הערבים להתמודד עם הבעיה הכלכלית ללא תמיכה מאורגנת, דבר הפוגע בהישגיהם הלימודיים ומגביר בקרבם את שיעור הנשירה.
  • קושי בהשתלבות בתעסוקה.


    הרבה חסמים.


ממחקרים שנעשו קודם הראו שסטודנטים היהודים והערבים בדרך כלל שומרים על בידול חברתי במהלך לימודיהם ואינם משתפים פעולה בתחום הלימודי. הישגיהם של הסטודנטים הערבים נופלים מאלה של היהודים במרבית מקצועות הלימוד. על אף שחלק מהמכללות מנסות לסייע לסטודנטים הערבים ולהקל עליהם את תהליך הקליטה, הם עדיין חווים תחושת שוליות ברוב תחומי החיים האקדמאיים והחברתיים.

הסיבה העיקרית שמקשה על סטודנטים ערבים לקבל את זכויותיהם היא חוסר ידע מוקדם על קיומם במכללה/אוניברסיטה מערכי סיוע למיניהן. אנו רואים שרוב סטודנטים ערבים לא מקבלים את מיומנות הנדרשת להתמודדות עם חיים החדשים באקדמיה בניגוד לרוב סטודנטים היהודים.

יש לציין שמקצת הסטודנטים מצליחים להתגבר על חלק מהבעיות, שיפורטו בהמשך, ולהסתגל אקדמית וחברתית במידה שמשביעה את רצונם, אבל רוב הסטודנטים אינם מצליחים בכך ונאלצים להמשיך להתמודד עם קשיים אלה במשך כל תקופת לימודיהם . חלקם אף מפתחים תחושות עמוקות של ניכור ומרירות כלפי המוסד.


מוסדות להשכלה גבוהה צריכים לעזור בכל מיני דרכים.

 

מפגישה עם התלמידים והיועצים של בתי ספר ראינו חשיבות גדולה לקיים מספר שירותים המסייעים לתלמידים וסטודנטים ערבים להשתלב טוב יותר במוסדות אקדמיים. כעיקרון  סטודנטים ערבים נכנסים צעירים יותר לאקדמיה (רוב לא משרת צבא), באים מרקע שונה מהסטודנטים היהודים, לרוב ללא ידע מוקדם על התנהלות החיים האקדמיים וללא המיומנויות הנדרשות להתמודדות עם הלימודים . על כן ראינו צורך לקיים שירותים הבאים:


  • על מוסד האקדמי לדאוג להדרכה ייחודית לסטודנטים הערבים, עוד לפני כניסתם ללימודים או במהלך שנת הלימודים הראשונה. הדרכה זו אמורה להקנות להם ידע מוקדם על החיים האקדמיים ולידע אותם על הזכויות והחובות של הסטודנטים, ועל תפקיד אגודת הסטודנטים ומטרותיה.
  • הנהלת המכללה תארגן אירועים ומסיבות משותפים לערבים וליהודים.
  • המוסד האקדמי יעסיק ערבים בכל מחלקותיה, במיוחד במחלקת ההרשמה.
  • על בית הספר לשנות גישה בכדי לפתח מיומנות אצל התלמידים שתעזור להם להתמודד באקדמיה:
  • תלמידים במגזר היהודי משרתים בצבא, ואנו חושבים שהם נחשפים יותר ורוכשים יותר כלים העוזרים להם להתמודד עם שלב הבא באקדמיה. לעומתם תלמידים במגזר הערבים מאוד מתלבטים וחסר להם את הכלים לקבלת החלטות, ראינו התלבטיות וחוסר מודעות על המקצועות הקיימים כיום. לכן אחת הפתרונות שלנו בפיתוח מערכת חינמית שעזרה והתקבלה בשמחה אצל תלמידים:

 

מערכת חישוב סכם/תנאי קבלה:

 

פיתוח מערכת מתוחכמת המחשבת סיכויי קבלה בכל המוסדות להשכלה גבוהה בארץ.

יתרונות של המערכת מראה 2 תוצאות חשובות:



יתרונות של מערכת חישוב סכם.










א.כ.י.ל.ס

 

חדשות

תנאי קבלה חדשים בשל משבר הקורונה

תנאי קבלה חדשים בשל משבר הקורונה

תנאי קבלה חדשים בשל משבר הקורונה   בשל התפרצות נגיף הקורונה שגרם למשרד הבריאות להטיל...

פערי ענק בין תלמידים יהודים לערבים בלימודים-לימודי מדעים בקריסה

פערי ענק בין תלמידים יהודים לערבים...

בואו לא נתמקד בנתוני ה-OECD והירידה הניכרת בלימודי מדעים שכלם מדברים עליה, על זה אפשר לקרוא בכתבה...

קיבלת מעל 720 בפסיכומטרי? מדינה של רפואה או מדעים? "בריחת המוחות"

קיבלת מעל 720 בפסיכומטרי? מדינה של...

קיבלת מעל 720 פסיכומטרי? ישר חושבים על רפואה?   בשנת 2019 היחס בין אקדמאים שעוזבים את הארץ לאלה...